קטע מתוך מאמר המערכת. 'נכון' מופיע פעמיים בשנה, מידי חצי שנה, בראשית אפריל ובראשית אוקטובר. גיליון 12 מציין שש שנים לפעולת כתב העת. כל גיליון חדש של 'נכון' הוא הזדמנות להבהרה חוזרת של הכוונות, מהן נוצרה במה ספרותית זו, והזדמנות לבדיקה חוזרת של העורך את מה שהולך ומצטבר על במה זו, והתאמתו לכוונות שבבסיס הבמה. 'נכון' נוצר מתוך מחשבה כי כדאי, כי חשׁוב, כאן ועכשיו, לחשוב על היבטים אוטופיים או דיסטופיים בספרות הישראלית שנוצרה עד כה, שהולכת ונוצרת. 'נכון' הוא במה לעידוד הליך עתידי במחשבה הישראלית, בעברית, בספרות על כל היבטיה — פרוזה, שירה, הגות ומחשבה. 'נכון' אמנם תחום במסגרתו לעיסוק בעתיד, אבל הוא מאוד פתוח ביחס להיבטים השונים על העתיד, לכל צדדיו של עתיד, ובלבד שמבחינה ספרותית הם יוצגו בטקסטים כתובים היטב, מעניינים, מגרים את הקוראים להזדהות אתם או לבקרם, ובלבד שהקוראים ייחוו את ההיבט העתידי, ובלבד שהקוראים יחשבו עליו בעזרת 'נכון.' אני, העורך, אינני מגביל את הכותבים להיבט עתידי זה או אחר, ואינני מכוון את הכותבים להיבט עתידי זה או אחר; ובלבד שהיצירות השונות תהיינה עיסוקים רציניים בעתיד. אם כך, באופן טבעי מתפרסמות יצירות המביעות דעות שונות על העתיד, הסתכלויות שונות בו. העתיד "פתוח," ואיש עוד לא מצא דרך אחת המבטיחה הסתגלות עתידית שתתממש. אם כך, ברור שב'נכון,' לא צריכה להיות מחויבות רק לקו רעיוני אחד. ואכן, אין בו. כמו כן ברור, שאני כעורך אינני מזדהה בהכרח עם כל ההיבטים העתידיים, לא "עומד מאחורי" כל מה שאני מפרסם, ובלבד שיהיה כתוב היטב, בנוי רעיונית היטב, ועוסק בעתיד. אלה התנאים שאני נוטה לפרסם כל יצירה העומדת בהם.....

כאמור, כל היצירות המובאות כאן עומדות, לטעמי, בערך של כתיבה טובה. ברור, שחלק מהן טוב יותר, וחלק — פחות. ברור, כמו שכתבתי קודם — שעם חלק אני מסכים ולחלק אני מסכים פחות. כמובן, לא אפרט הערכה אישית זו שלי, ומטרתי, כפי שכתבתי, אינה לפרסם מה שאני מסכים אתו, אלא את מה שבצורה יפה יוצר לקורא אתגר לחוות עתיד ולחשוב עליו. כאלה הן היצירות המתפרסמות גם בגיליון זה. מן הראוי לציין כי חלק מהמתפרסם כאן נכתב לפני פרוץ המלחמה ב־ 7.10.2023וחלק אחרי תאריך זה. כדאי שהקורא ישים לכך לב. * ָאאיר רק מאמר אחד שמתפרסם כאן — הסיכום הקצר שעורך אהרון ֶ האופטמן לדמותו של עמנואל לוֹטם, שהלך לאחרונה לעולמו, ולתרומתו הגדולה מאוד לפנטסיה ולמדע הבדיוני. אני מרגיש כבוד לזכרו של האיש, וחושב שמתרומתו למחשבה העתידית בתרבות הישראלית כדאי ללמוד במטרה להמשיך ולפתח (כן, כן... מתוך החשיבה השמרנית של ההתפתחות לעתיד). צאו לדרך, וגם כתבו ושלחו לי. קריאה מהנה. אורציון ברתנא