יובל ל"תפוז מכני" - סופר למול קולנוען אנתוני ברג'ס VSּ סטנלי קובריק אני זוכר שראיתי בפעם הראשונה את הסרט הזה ל, לצאתו לאקרנים של ֶ ן "תפוז מכני" של האוֹ ט ּ ר סטנלי קוב שנה תימלאנה 50 שנה, יוב ֵ הסרט המכונ 1928-1999 ה ) בקולנוע "תמוז" ברמת
יובל ל"תפוז מכני" - סופר למול קולנוען אנתוני ברג'ס VSּ סטנלי קובריק אני זוכר שראיתי בפעם הראשונה את הסרט הזה ל, לצאתו לאקרנים של ֶ ן "תפוז מכני" של האוֹ ט ּ ר סטנלי קוב שנה תימלאנה 50 שנה, יוב ֵ הסרט המכונ 1928-1999 ה ) בקולנוע "תמוז" ברמת אביב. למרבה האירוניה, גם ההוצאה לאור של הסופר והמתרגם אהרֹן בר, שבה יצא "תפוז מכני" לאור ב־1973 , נקראת "תמוז". הייתי בשוֹ ק טוטאלי מהסרט, וכבר אז הבנתי כי ּ לא הקולנוען, קובריק, ולא הסופר, אנתוני ברג'ס, רצו שנבין את הדברים כפשוטם. כי המסר, אם יש לאמנות מסר בכלל, העולה ּ מתוך הסרט הסו ֶּפר־אלים הזה, הוא מסר חברתי אנטי מלחמתי. זה מסר של בחירה בטוב מתוך שלמות ולא מתוך כפייה. כלומר, הנחת העבודה היא שקיימים אצלנו יצרים אפלים ביותר, בכל אחד ואחת מאיתנו, שעלולים להתממש אם רק ניתן להם דרור, אלא שאנו עובדים על עצמנו לרסן אותם ולהדחיקם. ועם זאת, אם נרסן אותם בדרכי קיצור ובאמצעים מלאכותיים, הם עלולים לחזור אלינו בחזרה לא בחזקת מידה כנגד מידה, אלא שבעתיים. (עמ' 40)
קאהן כשם קוד ל"שדרוג גנטי" ב "האוייב בתוכנו" "מסע בין כוכבים" המפורסמת על ספינת חלל במאה ה־23 היוצאת לחקור כוכבים רחוקים ועולמות חדשים שאליהם עוד לא הגיעה רגל אדם, הנבל הראשי הוא קאהן. זהו איש של סוף המאה העשרים, משודרג בידי הנדסה
קאהן כשם קוד ל"שדרוג גנטי" ב "האוייב בתוכנו" "מסע בין כוכבים" המפורסמת על ספינת חלל במאה ה־23 היוצאת לחקור כוכבים רחוקים ועולמות חדשים שאליהם עוד לא הגיעה רגל אדם, הנבל הראשי הוא קאהן. זהו איש של סוף המאה העשרים, משודרג בידי הנדסה גנטית, שניסה להשתלט על כל העולם וכמעט הצליח, אך נאלץ להימלט על נפשו בראש תומכיו, והוקפא עד למאה ה־23 ;אז הוא הופך לאויבו המפחיד והמסוכן ביותר של קפיטן קירק, מפחיד ומסוכן יותר מכל הגזעים החייזריים המרובים שבהם נתקל קירק בקריירה העשירה שלו, ובראשם הרומולאנים והקלינגונים. (עמ' 77)
תוכי סיפור צעדתי בזריזות, דרוך ומנסה להיות נינוח. תחושה מתעתעת. אורות נדלקו וכבו. הרמזורים רטטו. משחקת בנו רוח, מכניסה ושולפת את התקע. מיהם האנשים האלה שהשתלטו על כל המשאבים בעיר הזו? אם הם הצליחו למרר את החיים של מיליונים כמונו, יש
תוכי סיפור צעדתי בזריזות, דרוך ומנסה להיות נינוח. תחושה מתעתעת. אורות נדלקו וכבו. הרמזורים רטטו. משחקת בנו רוח, מכניסה ושולפת את התקע. מיהם האנשים האלה שהשתלטו על כל המשאבים בעיר הזו? אם הם הצליחו למרר את החיים של מיליונים כמונו, יש להם כוח בלתי נדלה, הרבה ממה שסרדין קטן כמוני ךילביל לבוי 104 נכון — גיליון 6 מסוגל לתפוס. עברתי ליד הדיינר הצנוע 'ספרטה' וראיתי את טדי יושב עם חבריו, גברים מאפירים בגיל העמידה. הם דיברו ביוונית. טדי סימן שהמסעדה סגורה. בעיטה בבטן. אני רעב, מת לחביתה עם בייקון ותפוחי אדמה, אוכל אמיתי. אסתפק בקופסת שימורים של שעועית שבזזתי מוואל. הצי'מידן הכבד עם הנשק העיק על שכמי, מזכיר נשכחות, אבל פתחתי צעדים רחבים כדי לנתק מגע, מחפש בזווית העין מחסומי דרכים וכלי רכב שאנשים לא ברורים מציצים מהם. (עמ' 103)