האיש שרצה לעשות היסטוריה "...הוא נטל את כוס התה שעמדה על אדן החלון והגישה אל שפתיו, לגם קלות — ושפך את הנוזל, בהיסח הדעת, לתוך עציצו של הבונסאי. זה רע, חשב האיש. לא טוב לרוות צימאון בלגימה אחת גדולה. אבל הבונסאי היה צמא מדי ולא ויתר על

האיש שרצה לעשות היסטוריה "...הוא נטל את כוס התה שעמדה על אדן החלון והגישה אל שפתיו, לגם קלות — ושפך את הנוזל, בהיסח הדעת, לתוך עציצו של הבונסאי. זה רע, חשב האיש. לא טוב לרוות צימאון בלגימה אחת גדולה. אבל הבונסאי היה צמא מדי ולא ויתר על המים, כמו שהזבוב היה צמא מדי לחיים, ולא ויתר על האפשרות לעבור את החורף אל השנה הבאה. אפשר ללמוד משהו מהסיפורים האלה, חשב האיש, אבל מה? מצחו התקמט. ידו המהססת ריחפה מעל למתג הכיבוי של מגן הכוח, כאשר יקום חדש בקע בשצף קצף, מתיז סילוני ענק של חומר ואנרגיה אל הלא־כלום, כובש לעצמו מרחבים חדשים שנוצרו על־ידו בעצם הרגע הזה. זמן חדש החל לטפס מעבר חדש לעתיד חדש, גלקסיות חדשות החלו מסתובבות על ציריהן, בדרך ליצירת שמשות חדשות, כוכבי־לכת חדשים, חיים חדשים, אבל האיש שרצה לעשות היסטוריה כבר לא היה שם כדי לראות את כל אלה." (עמ' 28)