עיר שנגזר גורלה קטע מרומן בתרגום וועלוול טשרנין, עם מסת מבוא שלו — מאוטופיה לדיסטופיה: "עיר שנגזר גורלה" לא תהיה זו הגזמה לומר, שיצירתם של האחים ארקדי (1925–1991) ובוריס (1933–2012) סטרוגצקי היא נקודת השיא (לפחות עד עתה) של המדע
עיר שנגזר גורלה קטע מרומן בתרגום וועלוול טשרנין, עם מסת מבוא שלו — מאוטופיה לדיסטופיה: "עיר שנגזר גורלה" לא תהיה זו הגזמה לומר, שיצירתם של האחים ארקדי (1925–1991) ובוריס (1933–2012) סטרוגצקי היא נקודת השיא (לפחות עד עתה) של המדע הבדיוני הרוסי. ברוסיה יצאו לאור כל כתבי ארקדי ובוריס סטרוגצקי, קיימים מועדונים פעילים של מוקירי יצירתם, נכתבים מחקרים הדנים ב"עולמותיהם של האחים סטרוגצקי". יתרה מזאת — משנת 1991 מופיעה סדרת ספרי מדע בדיוני רוסי בשם "זמן התלמידים", שבּה מתפרסמים המשכיהן של יצירות האחים סטרוגצקי, שנכתבו על ידי סופרי מדע בדיוני צעירים יותר. על סמך עלילות ספריהם של האחים סטרוגצקי צולמו מספר סרטי קולנוע. יצירותיהם של האחים סטרוגצקי מוכּרות גם מחוץ לגבולותיה של רוסיה ובקרב קוראי הרוסית בעולם. רבות מהן תורגמו לעשרות שפות שונות. אולם למרות זיקתם הברורה ליהדות (נתן סטרוגצקי, אביהם של ארקדי ובוריס, היה יהודי והם מעולם לא הסתירו את מוצאם. דמויות יהודיות ומוטיבים יהודיים מופיעים לרוב ביצירותיהם), תורגם עד כה לעברית רק רומן אחד מפרי עטם — "פיקניק בשולי הדרך" (עמ' 32)
איך מציגים את “הסוף?" אסתטיקה מוסרית של דיסטופיה תיאטרונית אנשי קופסאות השימורים מאת הבריטי אדוארד בונד (ההצגה הועלתה בחלל הסוגסטיבי מאוד של חדר המכונות הישנות בתחנת הכוח רדינג בתל אביב) מטפל במצב בתר־אסוני דומה, אחרי שואה אטומית
איך מציגים את “הסוף?" אסתטיקה מוסרית של דיסטופיה תיאטרונית אנשי קופסאות השימורים מאת הבריטי אדוארד בונד (ההצגה הועלתה בחלל הסוגסטיבי מאוד של חדר המכונות הישנות בתחנת הכוח רדינג בתל אביב) מטפל במצב בתר־אסוני דומה, אחרי שואה אטומית, ומתמקד בחייה של חבורת פליטים קטנה שהצליחה לשרוד, לעתים על חשבון הריגת בני־אדם אחרים. כך גם רפסודת המתים מאת המחזאי הגרמני הרלד מילר, מחזה שנכתב והוצג בשנות השמונים, בין אסון צ'רנוביל לבין זיהום נהר הריין ברעלים שפלטה חברת התרופות השווייצית "סנדוז". מחזה־המסע האפוקליפטי הזה מתרחש על רפסודה, אניית־מתים צפה במורד הריין, בנוף נהר, שהיה פעם לירי ורומנטי ועתה, בעתיד מפלצתי בשנת 2050, לא נותרו ממנו אלא גלי טינופת כימית, ביולוגית וגרעינית. (עמ' 80)