הקיום החדש שמבכיר מאמר א. ההוויה היא כלי, מעין חפץ גדול ועלום במידת מה, אין תובנות חובקות כול, אלא אמצעים, תהליכים הווים, עשויה להישאל השאלה — מדוע אין תובנות חובקות כול? אולי משום ה שאנו בני האדם איננו אלא עצמים בתוך מכלול של עצמים, איננו אלא

הקיום החדש שמבכיר מאמר א. ההוויה היא כלי, מעין חפץ גדול ועלום במידת מה, אין תובנות חובקות כול, אלא אמצעים, תהליכים הווים, עשויה להישאל השאלה — מדוע אין תובנות חובקות כול? אולי משום ה שאנו בני האדם איננו אלא עצמים בתוך מכלול של עצמים, איננו אלא קצוות. לו תובנה רבה טמונה במין מערכת טכנולוגית, זרה ומוזרה, נטולת מודעות כמו שלנו, או אולי במארג אורגני רב אנפין, שאנו איננו אלא קצה בו, תבונה שלפיה נחיצותנו שונה מזו המוכתבת מתוך הווייתנו הסובייקטיבית. בחוץ, תחת לבניין, רובצים חתולים, הם חפים, אין בם אלקטרודות קטנות במוחם, לא גיוונו את הקידוד הגנטי בו הם ניחנים, לא ברור אם התולדה של החתול, אבות אבותיו, מעצבת, מרכיבה ומפרקת את אותה בריה. כך לגבנו, האם אנו תולדה? מערך חברתי וחומרי, כימי ופיסיקלי, מעצב, משנה אותנו, הבריות? (עמ' 49)