
בסיבוב השני סיפור שניהם נעלו מגפיים גבוהים ולא התאמצו לעקוף את השלוליות, כך הם נשארו שלובי ידיים וצמודים זה לזו מתחת למטרייה הגדולה. למרות הקרבה הפיזית ביניהם, השיחה התנהלה בווליום גבוה. טיפות כבדות של גשם הלמו במטרייה מלמעלה
בסיבוב השני סיפור שניהם נעלו מגפיים גבוהים ולא התאמצו לעקוף את השלוליות, כך הם נשארו שלובי ידיים וצמודים זה לזו מתחת למטרייה הגדולה. למרות הקרבה הפיזית ביניהם, השיחה התנהלה בווליום גבוה. טיפות כבדות של גשם הלמו במטרייה מלמעלה, והרעש הִקשה על השמיעה. בהיעדר שקט ואינטימיות, הם פנו לשיחה טכנית קצרה, בכיכובם של עדכונים מהשנים האחרונות. נירה החמיאה לארי על שיערו — ״אני שמחה לראות שהוא מתחיל לחזור בצדדים, אתה כבר נראה צעיר שוב.״ היא אמרה במתיקות. ״אני בן ארבעים, בערך. ממה שזכור לי, בהלוך עוד היה לי שיער בגיל הזה.״ הוא חבט בבדיחות על קרחתו — ״בינתיים קריר כאן למעלה״. ״אל תדאג, זה נפוץ,״ היא צעקה מבעד לשאון המים שהתגבר, ״בסיבוב השני לוקח לשיער יותר זמן. טוב...״ היא הוסיפה בקריצה.״ לא רק לשיער —״ ״בכל שאר המובנים אני מרגיש צעיר שוב,״ ארי מיהר לבאר, ״בכל אופן — יש לי דוד, מגיל חמישים כבר התחיל לצמוח לו השיער בחזרה!״ ״כל אחד בזמנו.״ ענתה נירה בשלוות נפש, וארי היה מוכן להישבע שהיא הידקה את אחיזתה בזרועו. (עמ' 13)

האם יש עתיד לעתידנות, ואם הכול צפוי איך הרשות נתונה? דיון מדעי פילוסופי לאור הפיזיקה הקלאסית והקוונטית ותורת הכאוס (פרופ' אשר יהלום, המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת אריאל בשומרון) מבוא התפיסה האינטואיטיבית
האם יש עתיד לעתידנות, ואם הכול צפוי איך הרשות נתונה? דיון מדעי פילוסופי לאור הפיזיקה הקלאסית והקוונטית ותורת הכאוס (פרופ' אשר יהלום, המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת אריאל בשומרון) מבוא ה תפיסה האינטואיטיבית של בני האדם היא שיש להם בחירה חופשית לגבי פעולותיהם בעתיד, בעוד שהעבר הוא קבוע ואין דרך לשנותו. אם אכן כך הדבר, אזי העתיד של האנושות נקבע גם על ידי סכום בחירותיהם החופשיות של מספר עצום של בני האדם, ולכן אין דרך לחזותו; במילים אחרות, אין עתיד לעתידנות. ואמנם כל הקורא בספרים או צופה בסרטים שעוסקים בעתיד ונוצרו לפני שנים רבות, רואה בנקל עד כמה שגו אותם יוצרים, בנסותם לתאר את העתיד שלהם שהוא ההווה והעבר שלנו. מאידך גיסא, תפיסות דטרמיניסטיות גורסות שהבחירה החופשית היא אשליה, וכל הבחירות מותנות למעשה בסיבות שאמנם לא כולן ידועות לנו, אבל ליש יודע כול (אלוהים), הן בוודאי ידועות; ולכן, כישלונם של סופרים ויוצרים בחיזוי העתיד איננו נובע מאי אפשרות עקרונית לחזות את העתיד, אלא מקוצר דעתם וקוצר ידיעתם של אותם סופרים ושאר בני האדם. על קוצר דעת זה ניתן עקרונית להתגבר, גם אם לא לחלוטין, ולכן יש עתיד לעתידנות. מה היא אם כן האמת? ואם הכול צפוי איך הרשות הנתונה? בחיבור זה ננסה לתקוף את השאלה דרך הפרספקטיבה של המדע של המאה העשרים על תגליותיו ותהפוכותיו. (עמ' 35)

האם לגבר מותר להפיל? (סיפור מהחיים, יולי 2084) ה שנה היא 2084 על פני כדור הארץ. חודש אוקטובר קריר. המקום הגדול, וושינגטון די.סי., בירת ארצות הברית של אמריקה. המקום הקטן, אולם המשפטים המרכזי בבניין בית המשפט העליון הפדרלי האמריקאי בסמוך
האם לגבר מותר להפיל? (סיפור מהחיים, יולי 2084) ה שנה היא 2084 על פני כדור הארץ. חודש אוקטובר קריר. המקום הגדול, וושינגטון די.סי., בירת ארצות הברית של אמריקה. המקום הקטן, אולם המשפטים המרכזי בבניין בית המשפט העליון הפדרלי האמריקאי בסמוך לבניין הקפיטול. התמונה, על הבמה הגבוהה רובצים בכורסאות ענקיות תשעת השופטים הקבועים והיחידים ובהם אישה אחת. טווח הגילים שלהם נע בין 65 ל־85. המשפט המתנהל גורם לרוב אזרחי ארה״ב וחלק ניכר מתושבי כדור הארץ להיות מרותקים למסכים, שהרי מדובר בישיבה האחרונה, כנראה, ואולי הקראת פסק הדין הסופי במשפט המאה, ולפי פרשנים אחדים — משפט המילניום — רוזנקרנץ נגד גילדנשטרן. מדובר בזוג גברים הומוסקסואלים נשואים בני ארבעים לערך. גילדנשטרן הוא בעל רחם מושתל ונמצא כעת בחודש השלישי להיריון. מסיבות שהובהרו על ידו, הוא מעוניין להפיל את העובר. רוזנקרנץ, בן־זוגו, מתנגד בכל תוקף, ולכן פנה לבית המשפט העליון כדי שזה יורה על איסור ההפלה בהסתמך על כך וכך בחוקה, סעיפים ותקדימים אלה ואחרים, כפי שנבהיר מיד. אבל לפני כן יש לספר ולסבר את האוזן בקיצור נמרץ את תולדות האירועים שקדמו ל״אולי התקדים של היום... והמאה״. בשנת 2045 פסק בית המשפט העליון, באופן סופי ומוחלט, כי הפלות אסורות בתכלית האיסור על פי החוקה, ללא יוצא מן הכלל או חריגים, יהיו אשר יהיו. בפסק הדין נקבע כי הוא חל על כל אזרחיות ארה״ב בלי הבדלי דת, גזע או מין בכל השטחים הריבוניים של המדינה. (עמ' 54)








